ליר (לקורדליה) : מָה תּוּכְלִי לוֹמַר בִּכְדֵי לִמְשֹׁךְ לָךְ שְׁלִישׁ נִכְבָּד
יוֹתֵר מֵאַחְיוֹתַיִךְ? בּוֹאִי, דַּבְּרִי.
קוֹרְדֶּלְיָה: כְּלוּם, אֲדוֹנִי.
לִיר: כְּלוּם?
קוֹרְדֶּלְיָה: כְּלוּם.
לִיר: רַק כְּלוּם יֵצֵא מִכְּלוּם. דַּבְּרִי שֵׁנִית.
קוֹרְדֶּלְיָה: שְתִּשָּבֵר נַפְשִי בִּי, לֹא אוּכַל לְהַעֲלוֹת לֵב אֶל הַפֶּה.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת כְּבוֹדְךָ עַל פִּי חוֹבַת הַקֶּשֶׁר, לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת.
לִיר: אֵיךְ, אֵיךְ, קוֹרְדֶּלְיָה? תְּתַקְּנִי מְעַט אֶת הַנְּאוּם אַחֶרֶת תְּחַבְּלִי בֶּעָתִידֵךְ.
קוֹרְדֶּלְיָה: אָדוֹן יָקָר, אַתָּה אוֹתִי הוֹלַדְתָּ, וְגִּדַּלְתָּ, גַּם אָהַבְתָּ.
וַאֲנִי אֶת הַחוֹבוֹת הָאֵלֶּה מַחְזִירָה כְּפִי שֶׁיָּאֶה,אוֹהֶבֶת, מְצַיֶּתֶת, וּמְכַבֶּדֶת.
לָמָּה לָאֲחְיוֹתַי יֵשׁ בְּעָלִים אִם הֵן אוֹמְרוֹת שֶׁהֵן רַק אוֹהֲבוֹת אוֹתְךָ בַּכֹּל?
אֲנִי כְּשֶׁאֶתְחַתֵּן, הָאִיֹש אֲֹשֶר יִקָּח אֶת שְׁבוּעָתִי,
יִשָּׂא גַּם מִן הַסְּתָם אֶת מַחֲצִית אַהֲבָתִי, מַחֲצִית דַּאֲגָתִי וְחוֹבָתִי.
אֲנִי וַדַּאי אַף פַּעַם לֹא אֶתְחַתֵּן כְּמוֹ הָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי
כְּדֵי לֶאֱהֹב רַק אֶת אָבִי כֻּלִּי.
לִיר: כֹּה צְעִירָה וְכָל כָּךְ אַכְזָרִית?
קוֹרְדֶּלְיָה: כֹּה צְעִירָה, אָדוֹן, וַאֲמִתִּית.
